בידור בפיקוח המכס

רקע

לפני מספר ימים (16.4.23), דחה בית משפט השלום בראשל"צ תביעת יבואן נגד רשות המכס, בעניין מס קניה שהוטל על מוצרי אלקטרוניקה בידורית (1).

היבואן ייבא מוצרים, שילם בגינם מס קניה ואחסן אותם במחסן ערובה בפיקוח המכס. בעת שהמוצרים היו במחסן, תוקן הדין ובוטל מס הקניה בגין יבוא מוצרים אלה. היבואן ביקש מהמדינה השבה של המיסים, בקשתו נדחתה והוא פנה לבית המשפט.

מה היה סיפור המקרה?

היבואן ייבא לישראל בשנת 2017 מוצרי אלקטרוניקה בידורית (בפסק-הדין לא צוינו הסוגים, הכוונה בדרך כלל לרמקולים, מיקרופונים, אוזניות, מכשירים להשמעת מוסיקה וכיו"ב). נכון למועד היבוא, מוצרים אלה היו חייבים במס קניה בשיעור של כ-15% והיבואן שילם את המס, בסך כולל של כ-660,000 ש"ח.

היבואן הכניס את המוצרים למחסן ערובה והפיק רשימון שחרור ממחסן (שח"מ) אך המוצרים המשיכו להיות במחסן.

בדצמבר 2017, תוקן צו תעריף המכס, ובוטל המס על מוצרי אלקטרוניקה בידורית.

היבואן פנה לרשות המכס, טען כי המוצרים עדיין במחסן ולא שוחררו לצריכה, וביקש את החזר המס בשל תיקון החוק. רשות המכס דחתה את בקשתו והוא פנה לבית המשפט.

מה פסק בית המשפט?

בית המשפט נדרש לדון בשאלה, מה מועד אירוע המס, כאשר מדובר במוצרים שיובאו לישראל, הוכנסו למחסן ערובה וטרם הוצאו מהמחסן פיזית על ידי היבואן.

זאת, משום שעל פי הדין, מכס ומס קניה מוטלים על פי שיעורם נכון למועד היבוא, ואירוע המס.

בית המשפט הבחין בין שני מקרים אפשריים של הליך יבוא:

מקרה ראשון: יבוא רגיל, אשר משוחרר ברשימון/הצהרת יבוא רגילה ללא אחסנה- כאשר מועד הגשת הצהרת היבוא ותשלום המיסים, הוא אירוע המס.

מקרה שני, והוא הרלוונטי לכאן, יבוא שבו מוגש רשימון כניסה למחסן (=כנ"מ), הטובין מוכנסים למחסן ערובה, ולאחר מכן, מוגש רשימון שחרור ממחסן (שח"מ) ומשולמים המסים נכון למועד הגשת ההצהרה.

באשר לתסריט השני, קבע בית המשפט, מועד אירוע המס הוא מועד הגשת הצהרת שחרור ממחסן ותשלום המיסים. בית המשפט הוסיף כי החל ממועד זה, היבואן הוא בעל החזקה והשליטה הבלעדית במוצרים והוא רשאי להחליט לגביהם ככל העולה על רוחו, גם אם הם עדיין נמצאים פיזית במחסן בפיקוח המכס.

על כן, במקרה הנוכחי, קבע בית המשפט כי מאחר והיבואן הגיש רשימון שחרור ממחסן ושילם את המיסים, זהו המועד הקובע, וגם אם המוצרים עדיין במחסן, שינוי הדין וביטול מס הקניה - אינו מסייע ליבואן במקרה זה. התביעה נדחתה, והיבואן חויב בהוצאות משפט של 30,000 ש"ח.

מה ניתן ללמוד מפסק-הדין?

פסק-הדין מנתח את הסוגיה מבחינה משפטית, על פי סעיפים שונים בפקודת המכס ובחוק מס קניה. נציין כי קיים סעיף נוסף שלא מוזכר בפסק-הדין, סעיף 152 לפקודת המכס, אשר גם הוא מונע מיבואן ליהנות משינוי בדין המאוחר למועד היבוא, סעיף זה קובע:

"הוקטן סכום המכס המשתלם על חפץ מסויים, מחמת שרשות-המכס שינתה מדרכה בסיווגו או במיונו של אותו חפץ, אין השינוי מזכה אדם לקבל בחזרה משהו ממכס ששולם לפני שהשינוי נכנס לתקפו".

במקרה הנוכחי, אם היבואן נאלץ בלית ברירה לשלם מס קניה בשווי של 660,000 ש"ח רק בשל הגשת רשימון שחרור ממחסן, יתכן שהיה מקום לשקול לבצע יצוא של המוצרים לחו"ל, להגיש תביעת הישבון (בכפוף לעמידה בתנאים שבדין), לקבל החזר של מס הקניה, ולייבא את המוצרים מחדש או מוצרים אחרים, ללא מס קניה. כמובן, אין ערובה שהליך כזה היה מצליח או היה מקבל את אישור רשות המכס, אך על פי נסיבות המקרה, נראה שהיה מקום לשקול זאת.

לצורך השוואה, בשנת 2017 בוטל מס קניה בשיעור 15% על טלפונים סלולריים, ויבואנים רבים נתקעו עם מלאים גדולים שעליהם שולם המס, אך טרם נמכרו. באותה השנה, אפשרה רשות המכס ליבואנים, בתנאים מסוימים, לבצע יצוא של מכשירים שלא נעשה בהם שימוש ולקבל הישבון, ובלבד שלא יתבצע יבוא של אותם המכשירים פעם נוספת. אחת היבואניות הגישה עתירה כנגד התנאים שהציב המכס לביצוע ההישבון, ובקשת סעד זמני שלה בנושא זה, נדחתה, תוך שבית המשפט מעיר, כי לדעתו, קיים ספק אם מוסד ההישבון נועד לאפשר יצוא של מוצר רק בשל ביטול מס, ויבוא של אותו המוצר מחדש ללא המס (2):

"בחינת פסקי הדין שאליהם הפנו הצדדים בכל הנוגע לפרשנותו של סעיף 156 לפקודת המכס, מעלה שאלות בדבר המטרה לה הוא נועד, והאם נכללת בגדרי מטרה זו עקיפת תיקון בצו המכס ומתן שיפוי בדרך של יצוא ויבוא של אותו מוצר עצמו, כדי לתת מענה לקושי הנובע מהפחתת מס הקניה החל על מוצר".

הפניות:

עו"ד עומר וגנר, מתמחה בדיני מכס, יבוא, יצוא וסחר בינלאומי